שני חברים, ג'קי וסולי, החשודים ברצח ידיד משותף נקלעים לתא מעצר. השהות בתא הופכת למסע קומי גרוטסקי  שעד מהרה משנה את אופיו והופך למלכודת אלימה חסרת מוצא.

​

דבר הבמאית:

הגרסה החדשה של ״ביער ביער״ - עשרים שנה לאחר ההפקה הראשונה - מסמלת עבורי תהליך של התבגרות שבא לידי ביטוי בצלילה נוספת, עמוקה יותר, לתוך נבכי עולמם של ג׳קי וסולי.

​

בתהליך העבודה על ההצגה ניסיתי לבנות את דמויותיהם של הגיבורים לא כשני ״פושעים״, ״אסירים״, שעליהם אנחנו משקיפים מן הצד, אלא כדמויות שהמפגש ביניהן מגלם את אחד הקונפליקטים הראשוניים ביותר העומדים בבסיס סיפור חייו של כל אחד מאתנו והוא קונפליקט אב-בן. כלומר, הצורך להיפרד ולהיבדל על כל המשתמע מכך, להכריע הכרעות מוסריות ולבחור בדרך אינדיבידואלית, ומן הקוטב הנגדי הצורך לגונן, להכיל, להיטמע ובעצם לבלום, רצון שמתקשר עם הפחד העצום של האב מהתבגרותו של הבן. הקונפליקט הזה מציב את גיבורי המחזה בתוך מערכת יחסים סבוכה שמונעת ע״י אלימות סמויה שעוברת אסקלציה עד לסוף המפתיע.

​

ההצגה מבקשת למוטט את ההבחנות השגורות בין קורבן ל״מקרבן״. האם סולי ה״חלש״ הוא השה שג׳קי מעלה לעולה? או שאולי ג'קי הוא האב הרוחני שהושלך אחרי שסיים למלא את תפקידו? ואולי שניהם הכלואים בתאם-עולמם אינם אלא קורבנות של סדר כוחני שמנוהל על-פי קודים נוקשים של ״גבריות״? עולם שבו ״ביער ביער ביער נרקוד נרקוד״?

​

במחזה הוצג לראשונה בפסטיבל עכו ב1981 בבימויו של מיקי גורביץ, בהשתתפות משה איבגי ואורי גבריאל.

 

במחזה הוצג לראשונה בפסטיבל עכו ב1981 בבימויו של מיקי גורביץ, בהשתתפות משה איבגי ואורי גבריאל.

​

שנת בכורה: 2002

​

הוצג בתיאטרון תמונע