מלכה מרין

המחזה "ירמה" מאת לורקה, נכתב בשנת 1934 ועוסק באשה שלא מצליחה להרות. התשוקה לילד הופכת לאובססיה המכלה אותה ואת הסובבים אותה.

ההצגה "ירמה שלי" היא אינטרפרטציה אישית למחזה הזה. ירמה שלנו היא אישה הכלואה בתודעה שלה, כמהה למעשה יצירה רוחני הנתפס בעיניה כאסור מאחר והיא אישה. היא מטמיעה מוסכמות חברתיות בנוגע לנשים, מקומן, יכולותיהן ומגבלותיהן בצורה קיצונית. מבחינתה, רק באמצעות ילד שתביא לאוויר העולם (בן זכר כמובן, לא בת) היא תממש את עצמה ותותיר חותם.הדחף ליצור, הנשיות והאימהות מקבלים אצלה ייצוג אחד: ילד.

ההצגה בנויה על שרשרת אינטראקציות ועימותים בין ירמה הכלואה לבין העולם החיצוני התוסס שדווקא אינו כבול לציוויים הנוקשים שירמה לוקחת על עצמה: נציגיו מנגנים, שרים ורוקדים באופן טבעי והרמוני כחלק מהחיים עצמם. ירמה מנסה נואשות להבין את העולם הזה, את מערכות היחסים שבו ואיך הוא פועל.

עיצוב הבמה משקף את העימות הזה. מעגל פנימי מסמל את תודעתה המיוסרת של ירמה ובו היא נעה ופועלת ואינה יוצאת ממנו ומעגל חיצוני מייצג את העולם החי, התוסס והפורה אותו היא מנסה לפענח. דמויות פורצות פנימה והחוצה או נמשכות פנימה ונהדפות החוצה ע"י ירמה.

ירמה נעה במעגל הפנימי העקר, כשעולמה מצטמצם בתנועות מעגליות הולכות וקטנות עד שהיא קורסת לתוך עצמה בחוסר מימוש, יאוש ותסכול.

​

היתה מועמדת לפרס קיפוד הזהב 2018 בקטגוריות עיבוד מחזה (מלכה מרין) ושחקנית ראשית (גילי מילר).
במסגרת תחרות הפרסים השנתית של תיאטרון הסימטה, זכתה מלכה מרין בשנת 2019 עבור "ירמה שלי" בפרס במאית השנה ובפרס על עיבוד המחזה.

בתמיכת מינהל תרבות ואי"ב (ארגון יוצרים עצמאיים בתיאטרון).

​

שנת בכורה: 2017

​

הוצג בתיאטרון הסימטה